באיזה כלי אפשר להכין טרריום?

כשחושבים על טרריום, הרבה פעמים השאלה הראשונה היא איזה כלי צריך. האמת היא שכמעט כל כלי זכוכית יכול להפוך לבית לצמחים, אם רק מבינים איך לעבוד איתו נכון. זה יכול להיות כלי קטן ועדין על מדף, אגרטל בינוני בסלון או כלי גדול שמרגיש כמו נוף שלם בתוך הבית. הצורה פחות חשובה מהשאלה מה הכלי מאפשר לצמחים שבתוכו.

אני מודה שיש לי חולשה לכלים עם סיפור. קומקומי זכוכית שכבר לא בשימוש, אקווריום ישן, והאהובים עליי במיוחד בקבוקי ויסקי (אולי כי אני אוהבת גם את הוויסקי 🥃).

יש כמה עקרונות בהכנת טרריום בכלי משימוש חוזר

העיקרון הראשון יהיה ניקיון.

חשוב לזכור שכשבוחרים כלי שהיה בשימוש קודם, חשוב לנקות אותו היטב לפני ההרכבה משאריות חומרים, אבק או שומנים.

שאריות אלו משפיעות על הצמחים הרבה יותר ממה שנדמה. ניקוי טוב הוא התחלה נקייה לצמחים וגם לתהליך.

העיקרון השני והבלתי מתפשר הוא שקיפות. הצמחים צריכים אור, והעין שלנו אוהבת לראות מה קורה בפנים. כלי אטום אולי יפה, אבל הוא לא טרריום. זכוכית שקופה וצלולה מאפשרת ליהנות מהשכבות, מהשורשים ומהעולם הקטן שנוצר לאט לאט.

העיקרון השלישי תהייה התאמת הצמחים. כלי קטן מבקש צמחים צנועים, בקצב גדילה איטי, עם עלים קטנים ועדינים שלא יעמיסו על החלל. כלי גדול, לעומת זאת, מאפשר לבנות עולם של ממש. גם הפתיחות של הכלי משנה כלי סגור יוצר אקלים לח ורגוע שמתאים לצמחים טרופיים, וכלי פתוח יתאים לצמחים שאוהבים אוויר ותנועה. חוסר התאמה אולי נראה יפה בהתחלה, אבל הוא לא מחזיק לאורך זמן.

העיקרון הכי חשוב (בכל טרריום, בכל גודל וצורה) יהיה הבסיס והוא הניקוז. מתחת לכל היופי חייבת להיות שכבת ניקוז טובה. זו השכבה שכמעט לא רואים, אבל היא זו שמבדילה בין טרריום חי ובריא לבין כלי עם צמחים שנרקבים לאט. השורשים חייבים מרחב מאוורר לצמוח אליו, גם במערכת סגורה.

בסופו של דבר, טרריום הוא פחות עניין של “הכלי הנכון” ויותר של הבנה. כשמבינים את העקרונות, כמעט כל כלי יכול להפוך לעולם קטן, חי ומסקרן, כזה שממשיך להשתנות ולספר סיפור הרבה אחרי שהכנת או